The Rodef Shalom Communication Agreement

“And you, rodfei shalom – speak gentle and good words”- Rabbi Menachem Sariro, Morocco 18th Century.

I agree to become a rodef shalom (pursuer of peace), a partner in the effort to transform society by changing the way I communicate with others and deal with conflict. I pledge henceforth to approach differences of opinion with an open and inquiring mind and to make every effort to avoid generalizing or demonizing those who disagree with me. I will try to be a force for changing bitter destructive disagreements to machlokot leshem shamayim, constructive conflicts for the benefit of all humankind.

I therefore choose to accept upon myself the Rodef Shalom Communication Agreement:

1. I will feel free to continue to express, and allow for others to express, different viewpoints in the spirit of machloket leshem shamayim, as the Mishnah (Ethics of Our Fathers, 5:17) describes the dispute between Bet Shamai and Bet Hillel.

2. I will express my viewpoints in a thoughtful and respectful manner, keeping in mind the need to avoid hurting or delegitimizing others and their points of view, as the Talmud (Sanhedrin 24a) describes Torah scholars in the LandofIsrael”who treated each other graciously when engaged in debate.”

3. I will make “I” rather than “you” statements, as Sarah did in her difficult conversation with Abraham when she shared with him her deep feelings of hurt and humiliation from her perspective. (Targum Yonatan, Genesis 16:5).

4. I will keep listening, even when it is hard, and will not interrupt others as the rabbis teach: “Listen attentively to the words of the other, and do not be quick to respond” (Derech Eretz Zuta 2:3).

5. I will “pass or pass for now” if I feel emotionally unable to express myself or continue listening in a respectful and constructive manner, as the Mishnah (Ethics of Our Fathers 3:13) teaches “A fence around wisdom is silence.”

6. I will be aware of the assumptions I am making, acknowledge the limits of my own knowledge and experience, and be open to admitting that I may sometimes be mistaken, as the Mishnah says: “A wise person admits to what he has not heard and admits when he is wrong” (Ethics of Our Fathers 5:7).

7. I affirm the above principles and will try to practice them in all my interactions with others. I also acknowledge that I may not always succeed in keeping to these principles, yet I look forward to being respectfully reminded of my commitment, allowing me, if necessary, to apologize promptly for any hurtful words I may say, as the Talmud (Yoma 87a) says “whoever offends someone else, even through words, must go and reconcile him.”

“Teach me and instruct me how to behave with all people in the world so that I may merit being in peace with all, even with those who disagree with me, and so that I should merit to always be a lover of peace and a pursuer of peace. As it is written ‘seek peace and pursue it’” – Rav Nachman of Breslav, Likutey Tefilot, B:19

*We gratefully acknowledge the inspiration of communication agreements produced by The Public Conversations Project, Encounter, GEVIM and others.*

ואתם, רודפי שלום – דברו דברים רכים וטובות”- הרב מנחם סרירו, מרוקו מאה ה18

הנני מחליט להיות ‘רודף שלום’, שותף במאמצים לשנות את תרבותנו, דרך שינוי בדרכים בהן אנו מתקשרים עם אחרים ומתמודדים עם עימותים. לכן אני מצהיר שאתייחס לדעות שונות עם ראש פתוח, אתאמץ להתיחס לבר

שיח כיחיד ולא בהכללות ואימנע מלהרשיע כל אלו שלא מסכימים איתי. אשתדל להיות כוח חיובי בשינוי מחלוקות מרות ומחריבות למחלוקות לשם שמים– (סכסוך בונה) – לתועלת כולם.

לכן אני מקבל על עצמי את הסכם רודפי שלום:

1. ארגיש חופשי להמשיך להביע את דעתי, וארשה לאחרים להביע דעות שונות משלי ברוח של “מחלוקת לשם שמים”, כמו שתואר במשנה בין בית שמאי ובית הלל (מסכת אבות ה:יז)

2. אביע את ההשקפותי בצורה מכובדת, וארפיד לא להכאיב או לזלזל באחרים ובעמדותיהם, כמו שמתואר בתלמוד (סנהדרין כד.) שחכמי ארץ ישראל “מנעימין זה לזה בהלכה”

3. אדבר בלשון “אני…” במקום “אתה…” כשרה אמנו בשיחה עם אברהם, שהיא שיתפה אותו ברגשות עמוקות של כאב והשפלה מפרספקטיבה שלה (תרגום יונתן בראשית טז:ה)

4. אמשיך להקשיב, אפילו אם קשה לי, ולא אתפרץ לדברי הזולת , כפי שחכמנו לימדו: “והקשב אזניך לדברי חבריך, אל תהי נבהל להשיב ותהי מחשב דברים כענין ” (דרך ארץ זוטא ב:ג)

5. אשתוק אם ארגיש חוסר יכולת להביע את עצמי או להמשיך להקשיב בדרך מכובדת ובונה, כמו שכתוב במשנה (אבות ג:יג) סייג לחכמה – שתיקה

6. אשים לב להנחות היסוד שלי, ואכיר בגבולות הידע, הנסיון וההבנה שלי. אהיה מוכן להודות שטעיתי, כמו שכתוב במשנה (אבות ה:ז) חכם- על מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת

7. הריני מאשר את כל העקרונות הנ”ל. אנסה ליישם אותם בכל אינטראקציה עם הזולת. אני מודע לכך שלא תמיד אצליח לשמור את כל העקרונות הללו, ולכן אני מזמין אחרים להזכיר לי את המחויבות שלי בדרך מכובדת, ולאפשר לי, אם צריך, להתנצל באופן מיידי על מלים מכאיבות שאמרתי, כמו שכתוב בתלמוד (יומא פז.) “כל המקניט את חבירו אפילו בדברים – צריך לפייסו”

למדני והורני איך להתנהג עם כל באי עולם, באפן שאזכה להיות בשלום יחדו עם כל בני תבל. ואפילו עם החולקים עלי תתן בלבי דרך העצה אמיתיית כרצונך הטוב שאזכה לידע איך להתנהג עמהם עם כל אחד ואחד באפן שלא אחזיק במחלקת רק אזכה להיות תמיד אוהב שלום ורודף שלום באמת, “כמו שכתוב סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו” (לקוטי תפילות ח”ב יט)